יועץ לענייני ביטוח
מבוטח שבוחר להישאר במצב בו כל המומחים נמצאים בצד חברת הביטוח, עלול לגרום נזק לאינטרסים שלו.
תביעת ביטוח בנזקי רכוש – דהיינו, הדרישה שמפנה מבוטח שעסקו ניזוק לחברת הביטוח שלו, ובה הוא מפרט את נזקיו ותובע שיפוי בגינם – הייתה מאז ומתמיד "בן חורג" לעומת תביעות אחרות. בעוד שתביעות אזרחיות רגילות, או כאלו הנוגעות לנושאי מס, או גם תביעות ביטוח שעניינן נזקי-גוף, נמסרות כדבר שבשגרה, לטיפולם של עורכי דין, רואי חשבון ומומחים רלוונטיים אחרים, הרי תביעות ביטוח בגין נזקי רכוש "נופלות בין הכסאות".
הפרוצדורה המקובלת לגבי תביעות כאלה דומה, ברוב המקרים: מיד לאחר אירוע הנזק, מודיע המבוטח לחברת הביטוח על המקרה, והמבטחת ממנה שמאי המגיע למקום האירוע ומתחיל באיסוף הנתונים מהמבוטח ומהשטח. ניתוח הנתונים, הערכת הנזק, והתייחסות השמאי לסוגיות הנוגעות לכיסוי הביטוחי, מוצאים לבסוף את ביטויים בחוות דעת השמאי, המועברת על ידו לחברת הביטוח. חוות הדעת כוללת קביעות סופיות לגבי שומת הנזק, ולעיתים אף לסוגיות המתייחסות לכיסוי הביטוחי ולפרשנות הפוליסה. בחלק מהמקרים נשארות שאלות אלה לשיקול דעתה של המבטחית.
בהתרחשות מסוג זה, הופך המבוטח שניזוק, במקרים רבים, לגורם פאסיבי לחלוטין בניהול התביעה.
כאשר השמאים והמבטחת הם המכתיבים את אופן ניהולה. לעיתים, כאשר המבוטח יודע לעמוד על שלו ונעזר בסוכן הביטוח "חזק" וטוב, התמונה משתפרת והמבוטח או סוכנו נוקטים במהלכים אקטיבים יותר.
אולם, בדרך כלל אין מדובר בטיפול שיטתי ומסודר, כפי שנדרש ומתחייב בחלק מן המקרים.
בשנים האחרונות החלה להסתמן אצל מבוטחים עסקיים וסוכני הביטוח שלהם מגמה להפנות תביעות ביטוח- גם בנזקי רכוש- לגופים המתמחים בניהול תביעות מסוג זה. מדובר במספר מצומצם של משרדים בישראל, שמעסיק לצורך כך צוות יועצים, המורכב בדרך כלל מעורכי דין, כלכלנים, ולפעמים גם רואי חשבון ומומחים אחרים, שהמכנה המשותף של כולם הוא היותם אנשי- ביטוח שעוסקים בתחום זה שנים רבות ומכירים את המטריה לפני ולפנים. צוות זה מרכז את רוב שטחי הידע הספציפיים הדרושים לטיפול בתביעה, מכל אספקט שהוא: משפטי, כלכלי, ביטוחי וכיו"ב, והוא: בעל ניסיון רב בניהול תביעות מסוג זה והיכרות עם דרך הפעולה של כל הגורמים הרלוונטים.
בדרך כלל, ניהול התביעה מתבצע בעבודה משותפת של מספר יועצים בו- זמנית, כאשר כל אחד מהם תורם ממומחיותו. הדבר נדרש ברוב תביעות הביטוח הגדולות, כאשר המבוטח נאלץ, בתקופה קצרה יחסית, לאחר מקרה הביטוח, לשקם את נזקיו ולהקים את עסקו מחדש. לצורך כך, עליו לקבל החלטות אסטרטגיות ואחרות במהירות רבה, תוך שמירת זכויותיו על פי הפוליסה.
מרגע הפניה ליועצים, יהיו אלה מעורבים יחד עם המבוטח בכל שלבי הטיפול, החל מהשתתפות בהחלטה מי יהיה השמאי שימונה לטיפול בנזק, וכלה בדרך החתחתים המורכבת, שבמהלכה צריך המבוטח להעריך את נזקיו הישירים והעקיפים ולקבל החלטות לגבי האופן שבו ישוקם העסק שניזוק.
קבלת ההחלטות צריכה להיעשות תוך כדי בחינה מדוקדקת של התאמתן לתנאי הפוליסה. לדוגמא, אם קיים בפוליסת המבוטח סעיף "ערך כינון", המבוטח יפעל בדרך אחרת מאשר אם אין סעיף זה נכלל. או, אם למשל מתברר, כי הפוליסה נגועה בתת ביטוח משמעותי בפרק "אובדן הרווחים", הרי שיקולי המבוטח לגבי אופן שיקום הנזקים ומשך תקופת השיקום, עשויים להיות שונים משיקוליו, אילולא היה קיים ביטוח חסר. הצורך בניהול התביעה על ידי מומחים לדבר, מקבל משנה תוקף כאשר מתעוררות מחלוקות בין הניזוק לבין השמאים וחברת הביטוח. הוויכוחים המתעוררים, מתייחסים בדרך כלל לשאלות הנוגעות לשווי הציוד שניזוק; עלות הקמתם מחדש של מבנים; הצורך בהריסת מבנים שניזוקו או שיפוצם; שיפוץ מכונות שניזוקו או ביסוס דרישה לרכישת מכונות חדשות; האם המבוטח רשאי לרכוש ציוד שונה מזה שניזוק, או שעליו לקנות ציוד זהה; כמה זמן תארך תקופת ההקמה מחדש של העסק; כמה זמן יסבול העסק מ"אובדן רווחים"; האם רשאי המבוטח להשאיר את העובדים בעסקו בתקופת השיקום "על חשבון" חברת הביטוח, ואם כן – איזה חלק מהם; האם קיים תת- ביטוח בפוליסה ואם כן- מה שיעורו; האם בעלי המקצוע, היצרנים, הקבלנים והמומחים האחרים שהשמאים מביאים את הצעותיהם, קבילים ומקובלים על המבוטח; האם תנאים וחריגים המפורטים בנוסח הפוליסה (WORDING) עולים בקנה אחד עם הכתוב ב"רשימה"; האם פרשנות הפוליסה, כפי שפורשה על ידי המבטחת.
בכל השאלות הללו, מבוטח שעבר אירוע- נזק טראומתי, אינו מסוגל לטפל בכוחות עצמו. גם אם קיים דמיון כללי בין תביעות ביטוח שונות, הרי כל אחת מהן שונה מרעותה בניואנסים ובבעיות הספציפיות המתעוררות בה.
ניתן לקבוע, כי תביעת ביטוח היא עניין למומחים, ומבוטח אשר בוחר להישאר במצב בו כל המומחים לנושא נמצאים בצידה של חברת הביטוח, עלול לגרום נזק לאינטרסים הלגיטימיים שלו כמבוטח.